הייתי לבד בבית הקפה שבקצה הטרמינל. הזמנתי קפוצ'ינו גדול, לקחתי את הספל מהדלפק והתיישבתי ליד שולחן שהיה פנוי. היה מוקדם וכנראה הייתי ראשון הנוסעים שהגיע

הסתכלתי עליו. מבטו הצטלב עם שלי. הסטתי את מבטי. הורדתי עוד שוט. "חיים," חושן נפלה עליי שיכורה, "אל תשתי יותר! קלטתי איך את דופקת מבטים

השופע והעומד שלה, חצאית אפורה קצרה. כלומר, אי אפשר להגיד שזה לא מראה מקצועי אבל היא פשוט הייתה נראית טוב מידי כדי להיות מתכנתת, בכל

אמרת שאין לך בעיה להקפיץ אותי, גם ככה אתה באיזור. שאלתי מתי תגיע, ואמרת חצי שעה, אולי פחות. שיט. נכנסתי במהירות למקלחת, עדיין לא בוחרת

כשהוא בא אליי היה ברור שלא יהיה בינינו כלום. הוא בודד, אני בודדה, רק רוצים להעביר ביחד את הסילבסטר כדי לא להרגיש יותר מידי לבד